פרק 422

ולאחר גמר סעודתו נוטל ידיו מפני מלח סדומית שמסמא את העינים, ואינו מברך ומוזג כוס יפה, הוא כוס של ברכת המזון שהצריכו חכמים ליפותו בעיטור ועיטוף בהדחה ושטיפה חי ומלא: