פרק 387

ואלו הן ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, בחזרת בעולשין בתמכא בחרחבינא, ומצטרפין לכזית, שהאוכל מכולן כזית מצטרפין לצאת בהם ידי חובתן, אע"פ שאינו מין אחד (שנאמר) [של] מרורים, ויוצאין בקלח שלהן בין לחין בין יבישין אבל בעלין אין יוצאין אלא בלחין, ושורה בחרוסת זכר לתפוח ולטיט, ושוקע משום קפא ואוכל.