פרק 17

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ וְגוֹ׳. כָּאן בֵּרֵךְ שְׁנֵי גְּדוֹלִים הַיּוֹצְאִים מִיּוֹסֵף, וְאָמַר כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״, רֶמֶז לְגִדְעוֹן, וְכִנָּה לוֹ אֶת הַשּׁוֹר, רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמַר מַלְאַךְ ה׳ לְגִדְעוֹן (שופטים ו:כה) ״קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְגוֹ׳ וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה״ וְגוֹ׳:

וְאָמְרוֹ הָדָר לוֹ, כְּאָמְרוֹ שָׁם (שופטים ז:ב) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי״. וְהוּא הַפְּאֵר הוּא הֶהָדָר הָאָמוּר כָּאן, שֶׁלֹּא עָלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲנָשִׁים מוּעָטִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּעָה הָדָר לַמּוֹשִׁיעַ, וְהוּא אָמְרוֹ הָדָר לוֹ.

וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. הוּא כְּנֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם, שֶׁהָיָה שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ ה׳ וְהֵרִים מַעֲלָתוֹ כְּקַרְנֵי רְאֵם, ״בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״ וְגוֹ׳, כִּי כִשְׁמוֹעַ מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֵת אֲשֶׁר הָיָה ה׳ עִמּוֹ לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בָּהֶם מִפָּנָיו.

וְחָזַר וּפֵרַשׁ מֹשֶׁה דְּבָרָיו, כִּי שְׁנֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁאָמַר הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה״, וַהֲגַם שֶׁבַּבְּרָכָה הִקְדִּים לוֹמַר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ״ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁבִּרְכָתוֹ קְטַנָּה מִבִּרְכַּת אֶפְרַיִם, הִתְחִיל בַּמּוּעָט לְהוֹסִיף וְלַעֲלוֹת בַּבְּרָכָה, וּכְשֶׁהִזְכִּירָם הִקְדִּים בִּרְכַּת אֶפְרַיִם כְּפִי גְּדֻלָּתָן, שֶׁגְּדֻלַּת יְהוֹשֻׁעַ גְּדוֹלָה מִגְּדֻלַּת גִּדְעוֹן: