פרק 9

(ט~י) הָאֹמֵר וְגוֹ׳ יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ס.) בְּמַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ לָדוּן עַל אִילָן שֶׁהָיָה מַזִּיק לְדֶרֶךְ הָרַבִּים וְכוּ׳, וְאָמַר לָהֶם עַד לְמָחָר וְכוּ׳, וְשָׁלַח וְקָץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״הָאוֹמֵר״ וְגוֹ׳, אָדָם כָּזֶה רָאוּי לְהוֹרוֹת מִשְׁפָּט וְכוּ׳, כִּי אֵין מָקוֹם לוֹמַר לוֹ ״טוֹל קוֹרָה״ וְכוּ׳ (בבא בתרא טו:), וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״.

עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁצִּוָּה ״שׁוֹפְטִים וְגוֹ׳ לִשְׁבָטֶיךָ״ (דברים טז:יח), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּמַנֶּה דַיָּנִים לְכָל שֵׁבֶט, לָזֶה אָמַר כִּי שֵׁבֶט לֵוִי לְצַד מַה שֶׁהוֹכַחְנוּ שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ פָנִים לְאָב וּלְאָח וּלְבֵן רְאוּיִים הֵם לְהִתְמַנּוֹת עַל כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי אֵין לָחוּשׁ שֶׁיִּשְׂאוּ פָנִים לְשִׁבְטָם יוֹתֵר מִשֵּׁבֶט זוּלָתָם.