פרק 6

יְחִי רְאוּבֵן וְגוֹ׳ וִיהִי מְתָיו וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״יְחִי רְאוּבֵן״, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי דברים שמז) שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל רְאוּבֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוּלַי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן עַל גְּדוֹלֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁמֵּתוּ בַּעֲדַת קֹרַח, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יח:ג) כִּי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ כֻּלָּן הָיוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת וְרוּבָּן מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י במדבר טז:א). וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁעֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין קט:), לָזֶה הִתְפַּלֵּל ״יְחִי רְאוּבֵן״ פֵּרוּשׁ שִׁבְטוֹ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, לֶהֱיוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם יִתְכַּנֶּה הַשֵּׁבֶט כֻּלּוֹ עֲלֵיהֶם.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁעַל רְאוּבֵן עַצְמוֹ הוּא אוֹמֵר, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ, כִּי כְּשֶׁיִּתְקַצְּצוּ עֲנָפִים שֶׁל גְּדוֹל הַשֵּׁבֶט יִגָּרַע מִצַּדִּיק שֶׁהוּא רְאוּבֵן עֵינוֹ, לָזֶה הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה מַסְכִּים כִּסְבָרַת הָאוֹמֵר (סנהדרין קח.) עֲדַת קֹרַח יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, לְפִי שֶׁנָּמַקּוּ הַשָּׁרָשִׁים בִּמְאוֹרַע גְּדוֹלֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה קֹרַח כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, לָזֶה הִתְפַּלֵּל ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו.) שֶׁאָמַר חִזְקִיָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״רַבִּים אֲשֶׁר אֶת שֶׁבְנָא״ וְגוֹ׳, וְהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים, לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ ״מְתָיו מִסְפָּר״, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, שֶׁאָז אֵין מִנְיָן לָהֶם, וְתוֹעִיל תְּפִלַּת צַדִּיק עַל הַדָּבָר בְּסוֹד ״צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים״ (שמואל ב כג:ג, עיין שבת סג.):