פרק 4

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר, כֵּיוָן שֶׁהוּא הַמְדַבֵּר, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״תּוֹרָה צִוִּיתִי לָכֶם״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי פָּסוּק זֶה נִסְמָךְ לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: יִשָּׂא עַם יִשְׂרָאֵל מִדַּבְּרוֹתֶיךָ בְּקוֹל אֶחָד כֻּלָּם ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְכֵן הֵם הַדְּבָרִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יַחְדָּיו יִשְׂאוּ קוֹלָם בִּפְתִיחַת הַתּוֹרָה.

וְאָמְרוֹ ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ״ וְגוֹ׳, אָנוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ מוֹרָשָׁה קְהִלַּת וְגוֹ׳. וּפֵרוּשׁ ״צִוָּה לָנוּ״ אֶפְשָׁר לְפָרְשָׁהּ לְעוֹז מַלְכוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁהִמְלִיכָהּ עָלֵינוּ שֶׁעַל פִּיהָ יָקוּם דָּבָר, וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם יִהְיֶה עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְאוֹתָהּ יִכְתֹּב וְיָשִׂים לְפָנָיו כְּאָמְרוֹ (דברים יז:יח) ״וְכָתַב לוֹ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״. וּלְמַעְלָה בְּפָסוּק ״אַף חֹבֵב״ פֵּרַשְׁנוּ הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר עַל נָכוֹן.