פרק 32
מתוך אור החיים על דברים · רבי חיים בן עטר זצ"ל
כִּי מִגֶּפֶן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נוֹתֵן טַעַם לִמְכִירָתָם וּלְהַקּוֹדֵם לָהּ ״אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם״. וְאָמְרוֹ ״מִגֶּפֶן״ – כְּבָר הוֹדַעְתִּי כִּי דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא, כְּאָמְרוֹ (קהלת ז:יד) ״גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה״ וְגוֹ׳, וְיִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְגֶפֶן (בראשית רבה צט,ח) דִּכְתִיב (תהלים פ:ט) ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״, וּכְנֶגְדָּם כְּשֶׁהִרְשִׁיעוּ אָמַר ״מִגֶּפֶן סְדֹם״, וְגֶפֶן הִיא אִילָן הָרַע שֶׁל אֲחִיזַת הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ״ וְגוֹ׳, וּלְפִי שֶׁאֵינָם אֶלָּא אוֹחֲזִים בָּהּ וְאֵין כָּל עַנְפָּם מִמֶּנָּה, לָזֶה אָמַר ״מִגֶּפֶן״ וְלֹא אָמַר ״כִּי גֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם״, וּבָחַר מִכָּל דּוֹמֶה הָרַע סְדֹם, לְפִי שֶׁנִּתְמַלְּאָה סְאָתָם כִּסְדֹם.
וְאָמְרוֹ ״וּמִשַּׁדְמוֹת עֲמוֹרָה״, כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּעַנְפֵי אִילָן הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ גָּדֵר לְמַעְלָה מִגָּדֵר, וְהָעֶלְיוֹן יִתְיַחֵס אֵלָיו שֵׁם זָכָר לִהְיוֹתוֹ מַשְׁפִּיעַ, וְהַתַּחְתּוֹן יִתְיַחֵס אֵלָיו שֵׁם נְקֵבָה לִהְיוֹתוֹ נִשְׁפָּע, כְּמוֹ כֵן הִמְשִׁיל אֲחִיזוֹת בְּשָׁרְשׁוֹ הָרַע לִשְׁנֵי גְּדָרִים: גָּדֵר הָרִאשׁוֹן יִקָּרֵא גֶּפֶן, וְגָדֵר שֵׁנִי נִקְרָא שָׂדֶה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּדוּגְמָתָם בַּקְּדוּשָּׁה וְיֵאוֹרוּ עֵינָיו: