פרק 17

לֹא אֱלֹהַ. פֵּרוּשׁ, גַּם הֵם אֵינָם זוֹבְחִים לָהֶם לְצַד הֱיוֹתָם אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם צָרְכֵיהֶם וּמְבֻקָּשָׁם. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁעוֹשִׂים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אָמַר ״אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם״, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אוֹתָם מַה טִיבָם שֶׁל הָאֱלִילִים הֵם עוֹבְדִים אוֹתָם. וְאָמְרוֹ ״חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ״ וְגוֹ׳, עַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים יג:ז) ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ״ וְגוֹ׳: