פרק 11
מתוך אור החיים על דברים · רבי חיים בן עטר זצ"ל
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. רַזַ״ל (ספרי) דָּרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ בּוֹ, (עיין רש״י ז״ל) וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (ויקרא רבה יז:ד) כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִים רְצוֹנוֹ אֵין בַּעַל הַדִּין נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה אֶלָּא מַתְחִיל לְהָעִירוֹ בְּנִגְעֵי בָּתִּים אַחַר כָּךְ בְּנִגְעֵי בְּגָדִים וְכוּ׳, וְהוּא מַאֲמַר ״כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ״ כְּמוֹ כֵן ה׳ מְעוֹרֵר בָּנָיו, גַּם מְעוֹרְרָם כְּפִי הַיְּכֹלֶת שֶׁיּוּכְלוּ עֲמוֹד בּוֹ, כְּאָמְרָם זַ״ל (בראשית רבה נה:ב) שֶׁאֵין ה׳ מְנַסֶּה הָאָדָם אֶלָּא בְּשִׁעוּר שֶׁיּוּכַל לִסְבּוֹל.
וְאָמְרוֹ ״יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ספרי דברים ג,כט) יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁאִם עַל יְדֵי הֶעָרָה שֶׁיָּעִיר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, תֵּכֶף יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה. וְאָמַר ״יִפְרֹשׂ״ לְעָתִיד, זֶה שִׁיעוּרָהּ, טַעַם שֶׁיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו מֵעִיקָרָא הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקָּחֵהוּ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו.
יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ – וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂאֵהוּ״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר תיקון ע קלא.) בְּפָסוּק (קהלת י:כ) ״וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר״, כִּי יֵשׁ כַּת אַחַת שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם, וְשֵׁרוּתָם הִיא שֶׁכָּל דִּבּוּר טוֹב וּבִרְכַּת ה׳ הַיּוֹצֵאת מִפִּי אִישׁ יְהוּדִי יִשָּׂאוּהָ כַּנְפֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ״, פֵּרוּשׁ יִשָּׂא הַבָּא מִמֶּנּוּ מֵהַטּוֹב.