פרק 10

יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ט:) לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁעֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים וְכוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (ליקוטי תורה וירא) שֶׁאִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַכְּבִין בְּמִצְרַיִם הָיוּ נִטְמָעִים שָׁם לָעַד לְעוֹלָם כִּי הָיוּ נִכְנָסִים בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, לָזֶה אָמַר יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ שֶׁהִיא מִדְבָּר, פֵּרוּשׁ חֲרֵבָה וְאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְלָזֶה לֹא אָמַר יִמְצָאֵהוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וְהָבֵן:

וְאָמַר עוֹד, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁהָאֶרֶץ מִדְבָּר מִבְּלִי נִיצוֹץ קְדֻשָּׁה, אֶלָּא שֶׁהוּא תֹּהוּ יְלֵל יְשִׁימוֹן, פֵּרוּשׁ מְלֵאָה טִנּוּפֶת וְטֻמְאָה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק א טז.) כִּי תֹּהוּ הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה אַחַת, וּכְמוֹ כֵן יְלֵל יְשִׁימוֹן שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע, שֶׁהַמָּקוֹם מְשֻׁלָּל מֵהַטּוֹב וּמֻכְלָל מֵהָרַע. וְלָזֶה ה׳ סִבְּבוֹ, פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן שְׁמִירָה, וְאָמַר לְשׁוֹן עָתִיד לוֹמַר שֶׁאוֹתָהּ שְׁמִירָה שֶׁעָשָׂה לוֹ לֹא נֶעְדְרָה וְעוֹדֶנָּה תִּהְיֶה תָּמִיד. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהוֹצִיאָם מִמְּקוֹם הָרַע הַהוּא שֶׁלֹּא נִטְמְעוּ שָׁם, עוֹד שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ כְּשֶׁהָיָה מֵבִיא ה׳ הַמַּכּוֹת עַל מִצְרַיִם הָיָה שׁוֹמֵר אוֹתָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט:ו) ״וּמִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, ״בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ וְגוֹ׳ (שמות ט:כו), ״וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר״ וְגוֹ׳ (שמות י:כג), ״וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית״ וְגוֹ׳ (שמות יב:כג), וְהוּא אָמְרוֹ ״יְסוֹבְבֶנְהוּ״.

וְאָמְרוֹ יְבוֹנְנֵהוּ – פֵּרוּשׁ, עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָה שֶׁהִיא מְקוֹר הַבִּינָה, שֶׁבָּזֶה ״יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ב:יא) ״תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה״. וְאָמְרוֹ ״כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״ – כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא (זכריה ב:יב) ״כִּי הַנּוֹגֵעַ בָּכֶם כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ״. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הָעַיִן סוֹבֶלֶת נְגִיעַת אֶצְבַּע הָאָדָם בָּהּ, וְהַטַּעַם לְצַד כִּי גּוּף הָאֶצְבַּע עָכוּר וְהָעַיִן זַכָּה, וְאֵין הָרוּחָנִי סוֹבֵל הַגַּשְׁמִי. וְהוּא סוֹד מַאֲמַר הָרַשְׁבִּ״י (זוהר ח״ב ריא:) שֶׁאָמַר: וַי לָהּ לְנִשְׁמְתָא דְּסָבְלָא אֶשָּׁא נוּכְרָאָה, פֵּרוּשׁ, הָאֵשׁ שֶׁבּוֹ נִכְנֶסֶת לְהַעֲנִישָׁהּ הִיא אֵשׁ נָכְרִיָּה בְּעֵרֶךְ אֵשׁ הַנְּשָׁמָה, וְלָזֶה תִּמְצָא שָׁם שֶׁנֶּפֶשׁ הַצַּדִּיק תִּטְבּוֹל בָּאֵשׁ הַנִּקְרָא נְהַר דִּינוּר, פֵּרוּשׁ, בְּעוֹד שֶׁלֹּא נִתְרַחֵק הָאֵשׁ וְלֹא נִגְשַׁם, שֶׁבָּזֶה לֹא יִצְטַעֲרוּ. וְהָבֵן סוֹדָן שֶׁל דְּבָרִים:

וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן ״כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, כִּי הֵם רוּחָנִיִּים וְכָל חוּץ מֵהֶם גַּשְׁמִי, וְלָזֶה יָרֵעוּ וְיַשְׁחִיתוּ בָּהֶם אֲפִלּוּ נְגִיעַת הֶעָכוּר, כְּמוֹ שֶׁיָּרֵעַ נְגִיעַת יָד בְּאִישׁוֹן עַיִן. וְזֶה הָיָה אַחַר שֶׁהִנְחִילָם הַתּוֹרָה, וְלָזֶה קָדַם לוֹמַר ״יְבוֹנְנֵהוּ״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, וְהוּא טַעַם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהָבֵן:

עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ ״יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת נד:, שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין שְׁמִירָה, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁהַמַּזִּיקִין מִתְקַנְּאִים מִמַּעֲלַת בֶּן תּוֹרָה וּמִתְגָּרִים בּוֹ. לָזֶה אָמַר ״יְבוֹנְנֵהוּ״, פֵּרוּשׁ יִתֵּן לוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת תְּבוּנָה (משלי ב:יא), לָזֶה חָל עָלָיו לְשָׁמְרוֹ כְּאָמְרוֹ ״יִצְּרֶנְהוּ״ וְגוֹ׳: