פרק 2

מתוך אור החיים על דברים · רבי חיים בן עטר זצ"ל

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג,יז) ״אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה״ וְכוּ׳, יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה כִּי כְּמוֹ שֶׁה׳ נוֹתֵן מָטָר לָזוּן וּלְפַרְנֵס, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין הֵם לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְזֶה שִׁיעוּר הַכָּתוּב: יַטִּיף כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַטִּיף הַמָּטָר לִקְחִי, וּכְאִלּוּ אָמַר ״יַעֲרֹף לִקְחִי כַּמָּטָר״, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל מֵהָאָדָם לִלְמוֹד תּוֹרָה עַד שֶׁמֵּכִין לוֹ כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם לֹא יַטִּיפוּ מִפִּיהֶם טִיפֵּי תוֹרָה אֵין חֵפֶץ ה׳ לָתֵת מָטָר. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות ג,יז) ״אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה״ פֵּרוּשׁ, אִם רָאִיתָ שֶׁאֵין קֶמַח דַּע שֶׁאֵין תּוֹרָה. וְטַעַם שֶׁכִּנָּה לְלִמּוּד תּוֹרָה לָשׁוֹן זֶה ״יַעֲרֹף״, לְדַמּוֹת לְמַעֲשֵׂה הַמָּטָר שֶׁהוּא מַטִּיף.

עוֹד יִרְמֹז כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמָּטָר מְנִיעָתוֹ תְּסוֹבֵב מִיתָה לְהָאָדָם, כְּמוֹ כֵן מְנִיעַת הַתּוֹרָה תַּעַרְפֶנּוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה א:יט-כ) ״אִם תֹּאבוּ וְגוֹ׳ וְאִם תְּמָאֲנוּ וְגוֹ׳ חֶרֶב״ וְגוֹ׳. וְכָפַל לוֹמַר בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת ״לִקְחִי אִמְרָתִי״, כְּנֶגֶד שְׁנֵי תּוֹרוֹת – תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אָמַר ״לִקְחִי״ שֶׁה׳ נְתָנָהּ מִיָּדוֹ לְיַד מֹשֶׁה כְּתוּבָה בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וַהֲגַם שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, בָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב צג:). וּכְנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָמַר ״אִמְרָתִי״ שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁנִּמְסְרוּ בְּמַאֲמַר פֶּה אֶל פֶּה. וְכִנָּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מָטָר וּלְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה טַל, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא הָעִקָּר וִיסוֹד כָּל דָּבָר, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם תִּקּוּנִים וְדִקְדּוּקִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בָּהּ אֶלָּא נִרְמָזִים, וְהוּא עִנְיָן שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּדִמְיוֹנָהּ שֶׁדִּמָּה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְמָטָר שֶׁהוּא יְסוֹד וְעִקַּר הַכֹּל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְטַל שֶׁהוּא תִּקּוּן וְהַעֲמָדָה מַה שֶׁעָשָׂה הַמָּטָר כְּמוֹ שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם אַנְשֵׁי אֱמֶת (באר היטב או״ח סי׳ רל״ח בשם האריז״ל) כִּי מִצְוַת עֵסֶק תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵינָהּ אֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, וְכֵן אָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא (מדרש שוחר טוב יט, ז) שֶׁמֹּשֶׁה בְּאוֹתָן אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהָיָה אֵצֶל ה׳ הָיָה מַכִּיר בֵּין הַיּוֹם לַלַּיְלָה מֵהַלִּמּוּד שֶׁהָיָה ה׳ מְלַמְּדוֹ, כְּשֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ מִשְׁנָה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה, וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר שֶׁאֵין לִמּוּד מִקְרָא בַּלַּיְלָה.

וְלָזֶה כִּנָּה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְמָטָר, שֶׁאֵינוֹ תָּמִיד אֶלָּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאֵרַע לְרָבָא (תענית כד:) עַל שֶׁהִטְרִיחַ לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם, כְּמוֹ כֵן הַמִּקְרָא הוּא דַּוְקָא בִּזְמַנּוֹ הַמֻּגְבָּל לוֹ יוֹם וְלֹא לַיְלָה. וְדִמָּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְטַל, כְּמוֹ שֶׁהַטַּל לֹא מַפְסִיק קַיִץ וְחֹרֶף יוֹמָם וְלַיְלָה, כְּמוֹ כֵן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין לְךָ זְמַן שֶׁאֵינוֹ זְמַנָּהּ, וְאַל תַּקְשֶׁה שֶׁהַטַּל יַפְרִיחֶנּוּ הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אֵין הַמְּנִיעָה מִצַּד הַטַּל:

כִּשְׂעִירִם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּבָּרַיְתָא (מדרש משלי י׳): אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּשֶׁמַּעֲמִידִין אֶת הָאָדָם בְּדִין, אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ לָמָּה לֹא שָׁנָה, וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מִשְׁנָה שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ תַּלְמוּד, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. הִנֵּה מֵעוֹמֶק דִּבְרֵי הַבָּרַיְתָא מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא אֵין שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אֶלָּא מַדְרֵגָה אַחַת כְּפִי יְכָלְתּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁטָּרַח, שֶׁעָלָיו הָיָה לִטְרוֹחַ גָּדֵר לְמַעְלָה מִזּוֹ. וְהוּא אוֹמֵר ״כִּשְׂעִירִם וְגוֹ׳ וְכִרְבִיבִים״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּשִׁעוּר שֶׁיַּמְטִיר ה׳ טִפִּין קְטַנִּים עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁהוּא קָטָן, וְכִרְבִיבִים שֶׁהֵם טִפִּין גְּדוֹלִים וְעָבִים עֲלֵי עֵשֶׂב שֶׁהוּא גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לִסְבּוֹל, כְּדִמְיוֹן זֶה מִצְווֹת הַתּוֹרָה כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל לְהַשִּׂיג. וְיֵשׁ בָּזֶה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר: לְהָקֵל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, וּלְהַחְמִיר עַל מִי שֶׁיָּכוֹל הַרְבֵּה, שֶׁשּׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ הַכֹּל וַאֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.

חזרה לתוכן הספר