פרק 19

הַעִדֹתִי בָכֶם וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי אָמַר בְּסָמוּךְ ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב״ וְגוֹ׳ (דברים ל:טו). עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה מִסֵּדֶר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, שֶׁעוֹשֶׂה חֲלֻקַּת הַטּוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּאָמְרוֹ (דברים ל:טו) ״אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע״, וְכָאן אָמַר ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת וְגוֹ׳ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר אֶלָּא ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, וְלֹא אָמַר ״וְאֶת הַטּוֹב״.

וְנִרְאֶה בְּהָעִיר, לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ בֵּין מַאֲמַר ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת״ לְמַאֲמַר ״הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה״, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים וְלוֹמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים״ וְגוֹ׳, אוֹ אַחַר שֶׁיֹּאמַר ״וְהַקְּלָלָה״ יֹאמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״?

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהָעִיר, כִּי שְׁנֵי יִעוּדִים – אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע – הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָזֶה אָמַר בְּפָסוּק זֶה ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, פֵּרוּשׁ, שָׂכָר וְעֹנֶשׁ הַנְּתוּנִים לְפָנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אִם יֵיטִיבוּ – יִחְיוּ, וְאִם יַרְשִׁיעוּ – יָמוּתוּ. אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵם לְפָנֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וְיֵשׁ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְהֵם הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, הֵם יִעוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינָם לְפָנָיו אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח:ו) ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ״, וּלְהֵיפֶךְ אָרוּר הוּא וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קז.) שֶׁמְּדַבֵּר עַל יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם, וְלָזֶה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ בֵּין שְׁנֵי יִעוּדִים הָרִאשׁוֹנִים לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים.

וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, שֶׁהוּא יִעוּד עוֹלָם הַזֶּה, כִּי יִתְקָרֵב לֵב הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יא:יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם״, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְהַטּוֹת לְבַב אֱנוֹשׁ אֶלָּא בַּדְּבָרִים הַנִּגְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:

כְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, פֵּרוּשׁ, יִתְחַיֵּב הַדָּבָר אֲפִלּוּ כְּפִי טֶבַע הַגַּשְׁמִי לִבְחֹר בַּחַיִּים. וַהֲגַם שֶׁבְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה (דברים ל:טו) אָמַר ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים וְהַטּוֹב״ יַחַד, שָׁם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״ לִבְחֹר בָּהֶם, וְכָאן נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״ לוֹמַר מַה שֶׁלְּפָנֶיךָ, וְהֵעִיר עַל זֹאת הַכַּוָּנָה בְּמַה שֶׁסִּדְּרָהּ בְּאֶמְצַע הַיִּעוּדִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, גַּם בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.