פרק 12

לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בָּעֳנָשִׁים וּבָאָלוֹת הוּא לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, וְלֹא תִּכְפְּרוּ בּוֹ כִּי תִּפְחֲדוּ מֵעֹצֶם הָאָלוֹת אֲשֶׁר תִּתְחַיְּבוּ שֶׁתִּכְפְּרוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ, וּבָזֶה תִּתְקַיְּמוּ לְעַם ה׳.

עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִבְרִית הָעַרְבוּת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ״לָמָּה יַעֲשֶׂה ה׳ כֹּה לַעֲבָדָיו לְהַכְבִּיד עֻלָּם לְחַיְּבָם בְּמַעֲשֵׂה הַזּוּלַת?״ לָזֶה אָמַר כִּי אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁזּוּלַת זֶה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, הַיּוֹם יִפְשַׁע אֶחָד בְּקַלָּה וּלְמָחָר בַּחֲמוּרָה, וְהָיוּ נִשְׁמָטִים מֵעֲדַת הַקְּדֻשָּׁה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּפְשַׁע יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת עַם ה׳, וּבְמַה שֶׁעֲשָׂאָם עֲרֵבִים יִתְּנוּ לֵב לְעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְיִתְקַיְּמוּ לְעַם סְגֻלָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה ה׳ אֵינוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתֵנוּ לַהֲקִימֵנוּ.