פרק 15
מתוך אור החיים על דברים · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳. הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ״וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר״, וְגָמַר אוֹמֶר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי. הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר (ירמיה ט:יא) ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.