פרק 14

וְעָנוּ הַלְוִיִּם. פֵּרוּשׁ – וְהִתְחִילוּ, שֶׁהֵם יַתְחִילוּ לְדַבֵּר וְהָעָם יַעֲנוּ אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וְיָתִיבוּן״, וְלִדְבָרָיו ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם״ תְּשׁוּבָה לְהַעֲמָדַת יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה עַל הֶהָרִים, שֶׁהוּא לְהַשְׁמִיעָם אֲמָרוֹת הָאֲמוּרוֹת מִפִּיהֶם ״בָּרוּךְ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳ וְ״אָרוּר אֲשֶׁר״. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וְיַכְרְזוּן לֵוָאֵי״, וְקָשֶׁה לִי הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״קוֹל רָם״, וְאוּלַי כִּי הַהַכְרָזָה תִּהְיֶה בְּקוֹל, לְבַד הֲרָמַת קוֹל בַּמַּאֲמָר עַצְמוֹ.