פרק 18

אֲשֶׁר קָרְךָ. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה ג.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֶעָנָן הָיָה מְכַסֶּה עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מְקוֹמָם יָדוּעַ לָעוֹלָם, אֶלָּא כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד וּבָא הַכְּנַעֲנִי וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל. וְאִם כֵּן תִּקְשֶׁה מִנַּיִן יָדַע עֲמָלֵק מְקוֹם חֲנִיַּת יִשְׂרָאֵל לָבֹא אֶצְלָם לְהִלָּחֵם עִמָּם? לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר קָרְךָ , פֵּרוּשׁ יִקֶר מִקְרֵהוּ וְיָדַע מַחֲנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ. וְאָמְרוֹ וַיְזַנֵּב בְּךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לֹא שֶׁהֶעָנָן הִנִּיחוֹ לִכָּנֵס לִפְנִים לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּאוֹתָן שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְזַנֵּב בְּךָ״ אוֹתָם הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ.

וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְגוֹ׳. עָיֵף עֲדַיִן מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, וְיָגֵעַ מִטּוֹרַח הַדֶּרֶךְ.

וְאָמְרוֹ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים , פֵּרוּשׁ, וּבָזֶה בָּא הַמּוֹרֶךְ בִּלְבָבְךָ יוֹתֵר מִמִּפְעַל עֲיֵפוּת וִיגִיעוּת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה לג,יד) ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים״, אֲבָל אִם הָיוּ צַדִּיקִים לֹא יִפְחֲדוּ וְלֹא יִירְאוּ בְּמִלְחַמְתּוֹ. וְהֵעִיר הַכָּתוּב בַּטְּעָמִים שֶׁמַּשְׂנִיאִים אוֹתוֹ בְּלִבֵּנוּ, כִּי הֵצַר לְיִשְׂרָאֵל צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר בְּלֹא יְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁרָמַז גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר ״קָרְךָ״, וְהֵם יְגֵעִים וַעֲיֵפִים, וְדָבָר הַמַּעֲמִיד הַכֹּחַ בַּיְּכֹלֶת הַנֶּעְלָם אֵין עִמָּם, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא יִיעָפוּ וְלֹא יִיגָעוּ בַּמִּלְחָמוֹת, עוֹד לָהֶם כֻּלָּם צַדִּיקִים יִרְאֵי אֱלֹהִים נְמוּכֵי לֵב.

חסלת פרשת כי תצא