פרק 11
מתוך אור החיים על דברים · רבי חיים בן עטר זצ"ל
לְהַצִּיל וְגוֹ׳ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְגוֹ׳ לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ״, הֵעִיר בָּזֶה שֶׁאִם לֹא הָיָה לָהּ מְצִיאוּת לְהַצִּיל בַּעְלָהּ מִיַּד מַכֵּהוּ אֶלָּא עַל יְדֵי זֶה, לְפִי שֶׁאֵין כֹּחַ בָּהּ לְהַצִּיל אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה – פְּטוּרָה. וְדַוְקָא שֶׁהָיָה חֲבֵרוֹ מַכֵּהוּ מַכַּת נֶפֶשׁ, לָזֶה הִקְדִּים מַאֲמַר ״לְהַצִּיל״ קוֹדֶם מַאֲמַר ״וְשָׁלְחָה״, לוֹמַר שֶׁאִם יָדַעְנוּ שֶׁלֹּא שָׁלְחָה אֶלָּא לְהַצִּיל – פְּטוּרָה.