פרק 22

וְאָמְרוֹ עוֹד כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נט.) שֶׁאָמְרוּ: גּוֹי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה שֶׁהִיא מְאוֹרֶסֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה כַּלַּת יִשְׂרָאֵל, וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם פֵּרוּשׁ: הַגּוֹי הָעוֹסֵק וְגַם הַתּוֹרָה הַהִיא לֹא יִהְיֶה לָהּ עֲלִיָּה אֶלָּא תִּדְעַךְ נֵרָהּ וְאֵין לָהּ חַיּוּת כְּדֶרֶךְ אִמְרֵי תוֹרָה דִּכְתִיב (משלי ד:כב) ״כִּי חַיִּים הֵם״.