פרק 18

כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ וְגוֹ׳ אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ אֵינֶנּוּ שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ״, וְאוּלַי שֶׁבָּא לְהָעִיר כִּי כְּשֶׁאָדָם מַמְלִיךְ בְּתוֹכוֹ יֵצֶר הָרַע נִשְׁלֶלֶת מִמֶּנּוּ הַיְּדִיעָה וְהַשְּׁמִיעָה מֵהַנֶּאֱמַר אֵלָיו, כִּי הַיֵּצֶר עוֹמֵד עַל מִפְתַּח הַלֵּב וּמוֹנֵעַ הַדְּבָרִים מֵהַגִּיעַ אֶל הַנֶּפֶשׁ כִּי הֵם יְחַיְּבוּהוּ לָצֵאת מִשָּׁם. וְהִמְשַׁלְתִּי הַדָּבָר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרָיו גַּנָּבִים וְלִסְטִים, וְהַבָּאִים לִקְבּוֹל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מֵהֶם הֲיִתָּכֵן שֶׁהַשּׁוֹעֲרִים הָהֵם יוֹצִיאוּ לָהֶם רְשׁוּת לִכָּנֵס לְחַיְּבָם לַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ וְגוֹ׳ אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מוּשְׁלָל הוּא בְּעֵרֶךְ הַשְּׁמִיעָה, כִּי לֹא יַגִּיעוּהוּ הַדְּבָרִים מִצַּד הַמּוֹנֵעַ הַיּוֹשֵׁב עַל מִפְתְּחֵי הַלֵּב כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא.).

בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר אָבִיו וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּקוֹלוֹ וְחוֹזֵר לְאָבִיו שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, הֵעִיר הַכָּתוּב כִּי בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לְיוֹלְדָיו יְסוֹבְבֵהוּ כֵּן הֱיוֹתוֹ מוֹרֵד בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁהֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (זוהר ח״ב פה.), עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי א:ח) ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ״, כִּי לְפִי שֶׁיּוֹלְדָיו חוֹשְׂכִים שִׁבְטָם מִבְּנֵיהֶם וּמַנִּיחִים אוֹתָם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, זֶה יְסוֹבֵב שֶׁגַּם בָּהֶם יִמְרֹד. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ וְגוֹ׳, דַּע שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁיִּסְּרוּהוּ לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד שֶׁלֹּא יְקַבֵּל לַחְזֹר מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַמָּקוֹם עוֹד לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.