פרק 14

כִּי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ יִשְׁמָעוּ. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לָהֶם לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָהֶם הַמְּעוֹנְנִים, כִּי יוֹדִיעוּם הַמְּעוֹנְנִים מַה שֶׁרָשׁוּם בַּמַּזָּל, וְאַתָּה לֹא כֵן פֵּרוּשׁ, לֹא תְּהֵא הוֹדָעַת הָעֲתִידוֹת לְךָ כֵּן, אֶלָּא ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳:

אוֹ יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״ לֹא כֵן ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵינְךָ בְּמַצָּב זֶה כְּמוֹתָם, אֶלָּא נְתָנָם לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ תַּחַת מֶמְשַׁלְתְּךָ כָּל הַמַּזָּלוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ (תהלים ח:ז) ״כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו:) בְּפָסוּק ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מא:ב).

וְאָמְרוֹ נָבִיא אָקִים וְגוֹ׳, בָּא לְהָשִׁיב: סוֹף כָּל סוֹף כְּפִי זֶה יִהְיוּ הַגּוֹיִם בְּהַדְרָגָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּדְעוּ הָעֲתִידוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל. לָזֶה אָמַר ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁכֵּן הֵבִין שָׁאוּל כְּשֶׁשָּׁאַל בְּבַעֲלַת אוֹב (שמואל א כח:ח), כִּי לֹא אָסַר ה׳ לִשְׁאוֹל אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיָּקִים נָבִיא, אֲבָל זוּלַת זֶה אִם יִצְטָרְכוּ לָדַעַת שָׁאוֹל יִשְׁאֲלוּ בָּהֶם.