פרק 1
מתוך אור החיים על דברים · רבי חיים בן עטר זצ"ל
לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים וְגוֹ׳ וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳. כָּפַל הַכָּתוּב הָעִנְיָן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁעָבְרוּ וְנָתְנוּ לָהֶם נַחֲלָה, אוֹתָהּ נַחֲלָה לֹא תָּקוּם לִזְכוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳. וְטַעַם סְמִיכוּת מִצְוָה זוֹ לְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, לוֹמַר שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁוֶה לָעָם בַּמִּצְווֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן לָתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם, וְלֹא יָרוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו לְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה שֶׁמְּצַוֶּה ה׳ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל.