פרק 13

לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר. אָמְרוֹ לֵאמֹר , נִתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי.) שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהוּא אָמְרוֹ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר כְּאִלּוּ אָמַר לֵאמֹר לָשֶׁבֶת שָׁם.

עוֹד יִתְבָּאֵר בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל , לָמָּה אָמַר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לוֹמַר ״בְּנֵי בְלִיַּעַל״ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים, וְאִם לוֹמַר אֲנָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים – זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ קְרָא לְמַעֲטָם שֶׁכָּל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִכְלַל עֳנָשִׁין אֵין צָרִיךְ לְמַעֲטוֹ. אָכֵן נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאָמְרוּ ״יָצְאוּ אֲנָשִׁים״, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם צַדִּיקִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טז) ״אֲנָשִׁים״ שֶׁבַּמִּקְרָא צַדִּיקִים, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר יָצְאוּ אֲנָשִׁים , מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁתַּחְזִיק אוֹתָם בִּבְנֵי בְלִיַּעַל וְתָסִיר מֵהֶם חֶזְקַת כַּשְׁרוּת.

עוֹד יִרְצֶה, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ הַדְּבָרִים בְּרוּרִים שֶׁיָּצְאוּ הַמַּדִּיחִים, אֶלָּא אֲמִירָה שֶׁנִּשְׁמַע מִמֶּנָּה דָּבָר זֶה שֶׁיָּצְאוּ וְגוֹ׳, וְדָרַשְׁתָּ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ יַעֲשֶׂה דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה לָדַעַת אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בַּקּוֹל הַנִּשְׁמָע, וְהוּא אָמְרוֹ וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ , וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים ״וְשָׁאַלְתָּ״ שֶׁהִיא הַשְּׁאֵלָה וְאַחַר כָּךְ הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיִּדְרֹשׁ בַּשְּׁמִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָּׁמַע אִם יֵשׁ עֵדִים בַּדָּבָר וְאַחַר כָּךְ יִשְׁאַל פִּי הָעֵדִים לָדוּן עַל פִּי עֵדוּתָם.