פרק 4

לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִנַּיִן לַמּוֹחֵק אוֹת מִן הַשֵּׁם שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן״, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז שְׁנֵי פְּרָטֵי דִּינִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּדִין הַמּוֹחֵק שֵׁם מִשְּׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ: אֶחָד הַשֵּׁם עַצְמוֹ, וְאֶחָד הַנִּטְפָּל לַה׳ מִלְּאַחֲרָיו. בְּאָמְרוֹ ״לַה׳״ הֲרֵי אַזְהָרָה עַל הַשֵּׁם, וְלֹא הֲוָיָ״ה לְבַד אֶלָּא שֶׁכָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁמוֹתָיו, וְזֶה בִּנְיַן אָב לָהֶם. וְאָמְרוֹ אֱלֹהֵיכֶם רָמַז לְכֶ״ם שֶׁנִּטְפְּלוּ לֵאלֹהִים. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין לוֹקֶה אֶלָּא עַל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּפֵרוּשׁ בַּכָּתוּב אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו. וְשָׁם בְּסִפְרֵי אָמְרוּ עוֹד וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִנַּיִן לְנוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הָעֲזָרָה שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשׂוּן״ וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁלֹּא אָמַר בְּדִיּוּק אֶבֶן אַחַת אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה בִּנְתִיצָתוֹ רֹשֶׁם בַּבִּנְיָן.