פרק 27

אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ אֶת , לְהָעִיר כִּי מִלְּבַד הַבְּרָכָה הַמּוּשֶּׂגֶת מִדֶּרֶךְ ה׳, עוֹד לוֹ עִמָּהּ יִעוּד הַטּוֹב, וְהוּא אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ , כִּי הַשְּׁמִיעָה בַּתּוֹרָה הוּא תַּעֲנוּג מֻפְלָא וּמְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נה:ג) ״שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם״, וְהַמַּרְגִּישׁ בְּטַעַם הַתּוֹרָה תְּשִׂיחֶנּוּ נַפְשׁוֹ כִּי עָלָיו לְשַׁלֵּם גְּמוּל טוֹב לְמַתַּן מַתָּנָה טוֹבָה מֻפְלֵאת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין לִתְבּוֹעַ שָׂכָר עָלֶיהָ.

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ זְכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּרוֹת (קידושין מ.), וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אֶת הַבְּרָכָה , כִּי תֵּבַת הַבְּרָכָה מְצַיֶּנֶת עוֹלָם שֶׁהוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה וְכֻלּוֹ בָּרוּךְ, וְרִבּוּי ״אֶת״ לְפֵרוֹת הַזְּכוּת שֶׁאוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר , גִּלָּה הַכָּתוּב שֶׁלֹּא רָצָה הַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּגֶדֶר הַסָּפֵק לוֹמַר ״אִם״, וְאָמַר ״אֲשֶׁר״ שֶׁהוּא דָּבָר מֻחְלָט כַּאֲשֶׁר קִוְּתָה לָהֶם נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק. וְתָלָה הַכָּתוּב הַבְּרָכָה בַּשְּׁמִיעָה וְלֹא הִזְכִּיר לֹא מַעֲשֶׂה וְלֹא שְׁמִירָה, לְפִי שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הַתּוֹרָה מְטִיבָה נַפְשׁוֹ וּמְיַשַּׁרְתּוֹ כִּי יֵשׁ בָּהּ סַם חַיִּים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (איכה רבה, פתיחתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ מַחְזִירוֹ לְמוּטָב״, לָזֶה תָּלָה הַכֹּל בַּשְּׁמִיעָה.