פרק 17

לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. הֲגַם שֶׁאָמַר ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״, חָזַר לוֹמַר לֹא תִתֵּן וְגוֹ׳, לוֹמַר אֲפִלּוּ תִּזְרְעוּ הָאֲדָמָה בְּהַמְשָׁכַת נְהָרוֹת וּמַעְיָנוֹת, לֹא תּוֹצִיא מַה שֶׁאַתֶּם מוֹבִילִים לָהּ.

וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ יִמָּצֵא לָכֶם תְּבוּאָה מִשָּׁנִים קְדוּמוֹת, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו.) אָמְרוּ עָלָיו עַל בֶּן כַּלְבָּא וְגוֹ׳.