פרק 4

אַל תֹּאמַר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁצִּוָּה בְּבַל יֹאמְרוּ בְּצִדְקָתָם מָצִינוּ שֶׁסְּתָרוֹ בִּדְבָרָיו, אֶלָּא מַאֲמַר ״וּבְרִשְׁעַת״ הֲרֵי גַּם הוּא מַסְכִּים וְהוֹלֵךְ כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״כִּי בְּרִשְׁעַת״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן לָמָּה יְצַוֶּה לָהֶם בְּבַל תֹּאמַר. וְאוּלַי שֶׁחָשׁ שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא אָסַר לָהֶם מַאֲמַר ״בְּצִדְקָתִי״ אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא יִגְמְרוּ אוֹמֶר ״וּבְרִשְׁעַת״, אֲבָל כְּשֶׁיֹּאמְרוּ גַּם כֵּן ״וּבְרִשְׁעַת״ וְגוֹ׳ אֵין אִסּוּר הֲגַם שֶׁיֹּאמְרוּ ״בְּצִדְקָתִי״, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַל תֹּאמַר בְּצִדְקָתִי״ הֲגַם שֶׁתִּגְמְרוּ אוֹמֶר ״וּבְרִשְׁעַת״ וְגוֹ׳.