פרק 25

מתוך אור החיים על דברים · רבי חיים בן עטר זצ"ל

הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי הַנָּבִיא וּלְהַצְדִּיקוֹ, וְעַל זֶה גָּמַר אוֹמֶר ״מִי יִתֵּן וְהָיָה״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ה.) שֶׁשָּׁגַג מֹשֶׁה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ״תֵּן אַתָּה״, שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר כֵּן לֹא הָיוּ מְהַרְהֲרִין אַחַר מֹשֶׁה, לֹא בְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים וְלֹא בְּמַחְלוֹקֶת קֹרַח.

חזרה לתוכן הספר