פרק 37

גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא לֹא מָצִינוּ שֶׁהִתְאַנַּף ה׳ עַל מֹשֶׁה בַּעֲוֹן הַמְּרַגְּלִים. וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ וְאָמַר: וְעוֹד הוֹסַפְתֶּם לְהָרַע פַּעַם אַחֶרֶת עַד שֶׁגְּרַמְתֶּם לְהִתְאַנֵּף בִּי, עַד כָּאן, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי רוֹאַנִי שֶׁעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב אַחַר זֶה ״וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם״ וְגוֹ׳ עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וְהוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, וְלָמָּה הִפְסִיק בְּתוֹךְ הָעִנְיָן בְּשֶׁלֹּא כָּעִנְיָן? וּמַה שֶׁהֵלִיץ הָרַב שֶׁרָצָה לְהַזְכִּיר יַחַד הַנִּמְנָעִים מֵעֲבוֹר הָאָרֶץ שֶׁהֵם הָיוּ גְּרָמָא לָזֶה, לֹא יָדַעְתִּי מַה הֲנָאָה יֵשׁ בָּזֶה.

וְהַנָּכוֹן הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כט.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר יד:א) ״וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה״ וְגוֹ׳, קָבְעוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת כִּי לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיְתָה שֶׁבּוֹ נֶחְרַב הַבַּיִת, וְאָמְרוּ עוֹד (סוטה ט.) שֶׁאִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיָה הַבַּיִת נֶחְרָב שֶׁאֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן נוֹגַעַת בּוֹ, וְאָמְרוּ עוֹד (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳ וְזֶה לְשׁוֹנָם: קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא עַל שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים. מֵעַתָּה אִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עָלָיו לֹא אֶפְשָׁר כַּנִּזְכָּר, וְיִחַר אַף ה׳ בְּשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה כִּלְיוֹנָם בִּמְקוֹם חֻרְבַּן הַבַּיִת. לָזֶה גָּזַר ה׳ בִּגְזֵרַת הַמְּרַגְּלִים גַּם עַל מֹשֶׁה שֶׁיָּמוּת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם״, פֵּרוּשׁ בְּגִלְגּוּל דְּבָרִים שֶׁלָּכֶם, כִּי אִם לֹא הָיָה עֲוֹן הַמְּרַגְּלִים וְהָיוּ נִכְנָסִים אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה עִמָּהֶם, וַהֲגַם שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין מֵחוּשׁ כִּי לֹא נִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרַע וְהָיוּ עוֹמְדִים בְּצִדְקָם בָּאָרֶץ, אֶלָּא מֵאֶמְצָעוּת עֲוֹן מְרַגְּלִים גָּבְרָה יַד רִשְׁעָה וְיָדַע ה׳ כִּי לֹא יַעַמְדוּ בְּצֶדֶק, וְצֵא וּלְמַד מִשִּׁירַת הַאֲזִינוּ.

וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא רוֹאַנִי שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה הָיְתָה עַל מֵי מְרִיבָה (במדבר כ:יג). כְּבָר כָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁאִם מֹשֶׁה הָיָה מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לְטַהֲרָתָם שֶׁהָיוּ בּוֹ קֹדֶם חֵטְא הַמְּרַגְּלִים בְּאֶמְצָעוּת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, וְהָיָה ה׳ מַתִּיר שְׁבוּעַת מֹשֶׁה, וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים.