פרק 36

הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״יִרְאֶנָּה״ כֵּיוָן שֶׁמַּבְטִיחַ לְתִתָּהּ לוֹ, בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר שֶׁשְּׁתֵּי זְכֻיּוֹת הָיוּ בְּיַד כָּלֵב בְּעִנְיָן זֶה וּבִשְׁבִילָם זָכָה לִשְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ – שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים וְלֹא אָמַר רַע, ב׳ – שֶׁאַדְרַבָּה הָיָה סוֹתֵר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים לְמַלֹּאת אַחֲרֵי ה׳, דִּכְתִיב (במדבר יג:ל) ״וַיַּהַס כָּלֵב״ וְגוֹ׳. וְיִעֵד לוֹ ה׳ שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים: כְּנֶגֶד מַה שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים עָלָה בְּיָדוֹ זְכוּת שֶׁלֹּא יָמוּת בִּגְזֵרָתָם, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לוֹמַר בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה , פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים יָצָא מִכְּלַל גְּזֵרַת ״אִם יִרְאֶה אִישׁ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ״ (במדבר יד:כג). וּכְנֶגֶד שֶׁמִּלֵּא אַחֲרֵי ה׳ נָתַן לוֹ אֶת הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳ יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי ה׳״.