פרק 13

הָבוּ לָכֶם וְגוֹ׳. אָמַר לָכֶם לְהַקְדִּים טַעַם מַאֲמַר ״לְשִׁבְטֵיכֶם״, כִּי זֶה מֵהַנָּאוֹת לָכֶם כְּשֶׁיִּהְיֶה כָּל שֵׁבֶט שׁוֹפְטָיו מִמֶּנּוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס בְּפָסוּק ״יִפְקֹד ה׳ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת אִישׁ עַל הָעֵדָה״ וְגוֹ׳ (במדבר כז:טז), וְשָׁם תַּשְׂכִּיל אוֹפֶן הַנָּאוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה, וְהוּא אָמְרוֹ ״לָכֶם״.

וַאֲשִׂימֵם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם ״הָבוּ לָכֶם״ שֶׁאַתֶּם הֵם הַבּוֹחֲרִים אוֹתָם, לֹא יִהְיֶה תַּחַת מַאֲמַרְכֶם וְרִשְׁיוֹנְכֶם, אֲנִי אָשִׂים אוֹתָם לְרָאשִׁים עֲלֵיכֶם לִרְדּוֹתְכֶם בְּמַקֵּל וּבִרְצוּעָה.