פרק 9

מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁכָּפַל הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְלֹא תִסֹּב״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עֵצָה טוֹבָה, בָּא מַאֲמָר שֵׁנִי לְחִיּוּב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲלֵיהֶם בָּאָה מִצְוַת ״וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת״ וְגוֹ׳ הָאֲמוּרָה קֹדֶם לָזֶה.

חזרה לתוכן הספר