פרק 55
מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) שֶׁאָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה״ הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כָּאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם יוֹתִירוּ אוֹתָם לְצַד הָרָצוֹן וְהַשִּׂמְחָה בָּהֶם לְצָרְכֵיהֶם, הוּא מְבַשְּׂרָם שֶׁיִּהְיוּ לְשִׂכִּים וְגוֹ׳.
וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִלְּבַד שֶׁיַּחְזִיקוּ בְּחֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְכִיתֶם בּוֹ, אֶלָּא גַּם חֵלֶק שֶׁזְּכִיתֶם בּוֹ אַתֶּם וִישַׁבְתֶּם בּוֹ, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל חֵלֶק שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בּוֹ לוֹמַר ״קוּמוּ צְאוּ מִמֶּנּוּ״. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת עַל כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כ:כד) ״עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״, ״עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ (דברים לב:נא).