פרק 52

מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וְהוֹרַשְׁתֶּם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כָּאן מְדַבֵּר הַכָּתוּב חוּץ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַנִּמְצָאִין שָׁם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחוֹזֵר עַל אוּמָּה שֶׁאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְהָרְגָם, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹרִישָׁם וְלֹא יַנִּיחוּ מֵהֶם בָּאָרֶץ.

חזרה לתוכן הספר