פרק 5

וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת. קָשֶׁה, הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס״ וְגוֹ׳, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״? וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מַסָּע אַחֵר בֵּין רַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְ״וַיִּסְעוּ״ ״וַיַּחֲנוּ״, וְזוּלַת זֶה אִם הָיָה מַתְחִיל ״וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״ אֵין הֶעָרָה לָזֶה, וּכְמוֹ כֵן דִּקְדֵּק בְּכָל הַמַּסָּעוֹת לְהַסְמִיךְ הַחֲנִיָּה לַמַּסָּע (מכילתא שמות יב,לז).