פרק 31

וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וְגוֹ׳. הֻצְרְכוּ לְהַחְזִיר הַדְּבָרִים, גַּם אָמַר הַכָּתוּב וַיַּעֲנוּ וְלֹא אָמַר ״וַיֹּאמְרוּ״, לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ חָשׁוּ שֶׁאָז תַּתְחִיל הַנְּתִינָה, לָזֶה עָנוּ וְאָמְרוּ כִּי עֲבָרָתָם חֲלוּצִים הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין לַעֲשׂוֹתוֹ בִּדְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הִיא לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ לַעֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה נַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים לִפְנֵי ה׳ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבָיו, אֲבָל הַנְּתִינָה הִיא מֵעַכְשָׁיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ , וְהֵם לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ, וְלָזֶה תֵּכֶף נָתַן לָהֶם וּבָזֶה גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ הִיא בְּיָדָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם מֹשֶׁה דַּעְתּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא יַתְחִיל זְכוּתָם בָּהּ אֶלָּא אַחַר הַתְּנַאי, וּכְשֶׁרָאָה חוֹזֶק רְצוֹנָם בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הִסְכִּים וּנְתָנָהּ לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד.

חסלת פרשת מטות