פרק 24

וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמָר זֶה שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֶחְלִיט לָהֶם מַאֲמַר בִּנְיַן הֶעָרִים וְגוֹ׳ עַל כָּל פָּנִים, אֶלָּא תְּנַאי הוּא הַדָּבָר. אוֹ נִתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב לְמַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם יִבְנוּ עָרֵי מִבְצָר וְיֵשְׁבוּ שָׁם טַפָּם שֶׁיִּתְעַכְּבוּ עַד שֶׁיִּנְחֲלוּ יִשְׂרָאֵל נַחֲלָתָם בָּאָרֶץ. לָזֶה אָמַר וְהַיֹּצֵא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, פְּרָט זֶה אִם לֹא הֱיִיתֶם אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֵין צֹרֶךְ בּוֹ לְמֵחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּעִנְיָן, וְהָיָה דַּי בְּעַכָּבַתְכֶם שָׁם עַד תַּשְׁלוּם שֶׁבַע שְׁנֵי כִּבּוּשׁ וְאֵין צֹרֶךְ לְהִתְעַכֵּב שָׁם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּלְפִי שֶׁאַתֶּם אֲמַרְתֶּם כֵּן – הַיּוֹצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא הִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אֶלָּא עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה וְלֹא עַד שֶׁנֶּחְלְקָה כָּאָמוּר בְּמַאֲמַר הַתְּנָאִים, לוֹמַר שֶׁאֵין תְּנַאי זֶה מְעַכֵּב אֶלָּא לְקַיֵּם הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם.