פרק 6

מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר. אָמְרוֹ לֵאמֹר , פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב מֹשֶׁה כִּי מַאֲמַר ״כֵּן בְּנוֹת״ וְגוֹ׳ הֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְמֹשֶׁה שֶׁהִקְרִיב הַמִּשְׁפָּט וְאֵין צֹרֶךְ לְאָמְרָם לְזוּלַת, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ כֵן לָהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לָהֶם לְבַד אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לֵאמֹר לָהֶם״. אוֹ אֶפְשָׁר מִמַּה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ גִּלָּה כִּי מַה שֶׁקָּדַם אֵין צֹרֶךְ לְאָמְרוֹ כִּי אִם לִבְנוֹת צְלָפְחָד, וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ הוּא לֵאמֹר לַבָּנוֹת.

חזרה לתוכן הספר