פרק 13

לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ג) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: זִמְרִי וְגוֹ׳ שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁשָּׁאוּל הָאָמוּר כָּאן הוּא זִמְרִי, לָמָּה מְיַחֵס ה׳ שְׁמוֹ עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמִּתְכַּנֵּית עָלָיו, וַהֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח.) בַּפָּסוּק ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ דְּלָא מַסְּקִינָן בִּשְׁמַיְיהוּ, עַד כָּאן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְהַחְתִּימוֹ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּפָּסוּק (במדבר כה:יד) ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״ שֶׁלֹּא הֻכָּה אֶלָּא בִּהְיוֹתָהּ עִמָּהּ וְלֹא אַחַר כָּךְ, הוּא מַה שֶׁהִצְדִּיק ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן שֶׁהֶחְתִּים שְׁמוֹ עָלָיו. וְכֵן מַשְׁמַע גַּם כֵּן מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא:ג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאוּל – שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לַעֲבֵרָה, וְיָדוּעַ הוּא דִּין הַשְׁאָלָה שֶׁחוֹזֶרֶת בְּעֵינָהּ.