פרק 1

וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה צֹרֶךְ בְּהוֹדָעַת מַאֲמָר זֶה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה, תנחומא) הֵעִירוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ כִּי לְהוֹדִיעֲךָ בָּא כִּי זֶה סִבָּה לִזְנוּת וְכוּ׳, לְפִי שֶׁהַמָּקוֹם מִטִּבְעוֹ לְעוֹרֵר טֶבַע הַתַּאֲוָה הַבַּהֲמִית. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהַכָּתוּב יָעִיד סִבַּת הַזְּנוּת שֶׁהָיְתָה לְפִי שֶׁיָּצְאוּ הָעָם לְטַיֵּל חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְשָׁם נִמְצְאוּ בְּנוֹת מוֹאָב, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים , פֵּרוּשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים בּוֹ חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם, וְשִׁטִּים הוּא לְשׁוֹן טִיּוּלִים כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר יא:ח) ״שָׁטוּ הָעָם״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵין שַׁיִט אֶלָּא לְשׁוֹן טִיּוּל. וְזֶה סִבַּת ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת״.

וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. אָמְרוֹ וַיָּחֶל לְשׁוֹן חִלּוּל, שֶׁנִּתְחַלֵּל לִזְנוֹת, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁזָּנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר. וְאָמַר אֶל בְּנוֹת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה ותנחומא שם) שֶׁהָיוּ תּוֹבְעִים אוֹתָם לַעֲבֵרָה וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה וְגוֹ׳, וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל אֲשֶׁר הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם בְּנוֹת מוֹאָב, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶל בְּנוֹת״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר הָעָם , לִשְׁלוֹל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ.