פרק 5

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת שֶׁקּוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה, וְכַת שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ יָתֵד הַתְּקוּעָה. כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי עִתִּים אָמַר מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב כְּאֹהֶל זֶה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, וּכְנֶגֶד כַּת הַתְּקוּעָה אָמַר מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל :

עוֹד נִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד שְׁנֵי זְמַנִּים: א׳ שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁהָיָה ה׳ בֵּינֵיהֶם בָּאֹהֶל, דִּכְתִיב (שמות כ״ו:ז׳) ״וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ״. ב׳ שֶׁהָיוּ בוֹ בַּיִּשּׁוּב, דִּכְתִיב (מלכים א׳ ח:יב) ״ה׳ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לְפִי שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִשְׁכָּן לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת.