פרק 4

יְלַחֲכוּ וְגוֹ׳ אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ. אוּלַי שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַרְאוֹת כָּל כָּךְ מֹרֶךְ הַלֵּבָב שֶׁהֵם יְרֵאִים מֵהֶם, אֶלָּא שֶׁהֵם חָסִים עַל הַסְּבִיבוֹת, וְאָמְרוּ לְשׁוֹן רַבִּים לִכְלוֹל אוֹתָם עִמָּהֶם. וְאָמְרוֹ וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר הֵם דִּבְרֵי הַכָּתוּב, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵם דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ כִּי דָּבָר זֶה נוֹגֵעַ גַּם לְמִדְיָן, לֶהֱיוֹת שֶׁבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִיא, וְאִם כֵּן הַחֶרְפָּה נוֹגַעַת לְמִדְיָן לְצַד נְסִיכָם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בָּעֵת הַהִיא , לוֹמַר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו, כִּי אַחַר שֶׁבָּא בִּלְעָם וְהוֹדִיעַ לָהֶם כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לְמוֹאָב, שִׁלְּחוּ אֶת בָּלָק וְלֹא הָיָה עוֹד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁנִּמְצָא אֶת נְסִיכֵי מִדְיָן וְנֶהֱרַג עִמָּהֶם (במדבר לא:ח).