פרק 13

הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הֵמָּה מַיִם אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי״ וְגוֹ׳, עוֹד מֵאָמְרוֹ רָבוּ אֶת ה׳ זֶה יַגִּיד שֶׁמְּדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָמְרוֹ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם מַשְׁמַע שֶׁמְּדַבֵּר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּא לָתֵת טַעַם לְהַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְאָמַר הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳, וּמְרִיבָה זוֹ מַצְדִּיקָהּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר רָבוּ , פֵּרוּשׁ שֶׁטָּעֲנוּ טַעֲנָה נֶגֶד ה׳ וְצָדְקוּ בְּטַעֲנַת מְרִיבָתָם. וַיִּקָּדֵשׁ בָּם , פֵּרוּשׁ עָשָׂה ה׳ דְּבָרִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, פֵּרוּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּמַה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה יִרְאוּ כֹּחַ הַשַּׁלִּיט שֶׁהֲגַם שֶׁהֱבִיאָם בַּמִּדְבָּר לֹא מְקוֹם וְגוֹ׳ וּמַיִם אַיִן, יוֹצִיא לָהֶם בְּמַאֲמָרוֹ מַיִם מִכָּל מִין סֶלַע אֲשֶׁר תִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא עָשׂוּ כֵן, לָכֵן הִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם וְאָמַר ״לָכֵן״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,ה) וַיִּקָּדֵשׁ בָּם בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.