פרק 1

אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ. פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁבָּא עַל מֹשֶׁה שֶׁהוּא מֵאָבִיו, שֶׁגַּם עָלָיו בָּאָה הָאַזְהָרָה, דְּאִלּוּ עַל הַקְּהָתִים הֲלֹא כָּהֵם כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל בְּהַכְנָסַת מִשְׁכַּן ה׳. וְעוֹד מִמַּה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְגַם אֶת אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי״ וְגוֹ׳ יַגִּיד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה מְדַבֵּר בָּהֶם. אֶלָּא נִרְאֶה פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ זֶה מֹשֶׁה, וּכְמַאן דְּאָמַר (זבחים קב.) שֶׁלֹּא פָּסְקָה כְּהוּנָּה מִמֹּשֶׁה, וַאֲפִילוּ לְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה אֶלָּא בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים סוֹבֵר אֲנִי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לִכָּנֵס לִמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בֵּית אָבִיךָ״ אֵלּוּ הַלְוִיִּם, מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מוּזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ לִדְרוֹשׁ בַּכָּתוּב הַהֲלָכוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִסִּינַי.

אִתָּךְ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר אִתָּךְ אַחַר שֶׁהִזְכִּיר אַהֲרֹן בְּפֵרוּשׁ. וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁבְּכָל זְמַן מֻזְהָרִים יַחַד, לְבַל תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ זְמַן שֶׁחַיָּב אַהֲרֹן וְיֵשׁ זְמַן שֶׁחַיָּבִים בָּנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר אִתָּךְ לוֹמַר שֶׁמֻּזְהָרִים יַחַד בְּכָל הַזְּמַנִּים.