פרק 5

לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב וְגוֹ׳ וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין קי.) שֶׁבָּאָה אַזְהָרָה לַמַּחְזִיק בְּמַחְלוֹקֶת שֶׁעוֹבֵר בְּלָאו שֶׁל ״וְלֹא יִהְיֶה״ וְגוֹ׳. וְחוּץ מִדַּרְכָּם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לָתֵת טַעַם לָמָּה הֻצְרַךְ לְזִכָּרוֹן זֶה וְלֹא הִסְפִּיק בָּאַזְהָרָה בַּתּוֹרָה ״לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר״ וְכָל הַקָּרֵב וְגוֹמֵר תִּבְלָעֶנּוּ הָאָרֶץ, לָזֶה אָמַר וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח פֵּרוּשׁ, אִם אֲנִי מְצַוֶּה בְּלֹא זִכָּרוֹן זֶה אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יוֹעִיל לְאֵיזֶה אָדָם מֵהֶם בְּאַזְהָרָה וְיָמוּת כְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ, וְזִכָּרוֹן זֶה יוֹעִיל שֶׁלֹּא יְסֻבַּב לוֹ לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְקֹרַח וְלַעֲדָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאָמַר וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְגוֹ׳, מִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הָעוֹמֵד מִקּוֹדֶם לְעַרְעֵר עַל הַכְּהוּנָּה יִהְיֶה לוֹ כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, וְדָבָר זֶה לֹא מָצִינוּ שֶׁהִתְרָה ה׳ כֵּן. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ , פֵּרוּשׁ לְקֹרַח. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְקֹרַח ״וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳ וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ״ וְגוֹ׳, הָיוּ דִּבְרֵי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לְהַתְרוֹתוֹ, וְלֹא אֲמָרָן מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ , פֵּרוּשׁ לְקֹרַח הַמֻּזְכָּר בְּסָמוּךְ.