פרק 30

וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳ , יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז:) בְּפָסוּק ״אָרוּר וְכוּ׳ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ״, שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם נִסְתַּם וְנֶחְתַּם פִּי הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא הִיא אוֹמֶרֶת בִּכְנָפֶיהָ, דִּכְתִיב (ישעיהו כד:טז) ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ״. וְכָאן כְּשֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַעֲנִישׁ הָרְשָׁעִים הָהֵם אָמַר וְאִם בְּרִיאָה , פֵּרוּשׁ, אוֹתָהּ בְּרִיאָה שֶׁכְּבָר בָּרָא ה׳ שֶׁהִיא פִּי הָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נִסְתַּם וְהָיָה כְּלֹא הָיָה, עַתָּה יַחְזֹר ה׳ לִבְרֹא אוֹתָהּ הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ פֶּה, וּפָצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ שֶׁהָיָה לָהּ מִקּוֹדֶם וּבָלְעָה אוֹתָם. וְאוּלַי כִּי זֶה יִהְיֶה לָהּ תִּקּוּן לְמַה שֶׁפָּצְתָה לִבְלֹעַ אִישׁ צַדִּיק, עַתָּה תִּפְצֶה פִּיהָ לִבְלֹעַ אוֹיְבֵי ה׳.