פרק 12

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא וְגוֹ׳. נִתְחַכֵּם בָּזֶה לְדַבֵּר עִמָּם בְּיִחוּד שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַוַּעַד, אוּלַי יַרְוִיחַ דַּעְתָּם אֶחָד לְאֶחָד, גַּם בְּאֶמְצָעוּת הַחֲשִׁיבוּת אֲשֶׁר הוּא מַחְשִׁיבָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם מִכְּלָלוּת הַנּוֹעָדִים יִתְרַכֵּךְ לִבָּם לְהַטּוֹת אֹזֶן. וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְזִכְרוֹן מֹשֶׁה וְיִסְמֹךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, אֶלָּא לְהָעִיר מִי הוּא הַשּׁוֹלֵחַ – מֹשֶׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּנְבִיא ה׳ – לִקְרֹא לִשְׁנֵי הֶדְיוֹטוֹת, אוּלַי בָּזֶה יִתְעַשְּׁתוּ לְהַטּוֹת אָזְנָם אֵלָיו.

לֹא נַעֲלֶה וְגוֹ׳ הַמְעַט וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֹא נַעֲלֶה , לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁנִּתְחַכֵּם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת לָהֶם מַעֲלָה לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִחוּד, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ חֲפֵצִים בְּמַעֲלָה זוֹ שֶׁאַתָּה מַחְשִׁיב אוֹתָנוּ לִשְׁלֹחַ אַחֲרֵינוּ. גַּם נִתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁשְּׁלִיחוּת זֶה יִהְיֶה לַהֲנָאָתָם לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֵיזֶה כָּבוֹד וּמַעֲלָה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נַעֲלֶה , מוֹאֲסִים הֵם אוֹתָהּ הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר תָּבֹא לָהֶם מִמֹּשֶׁה.

וְנָתְנוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם, וְאָמְרוּ הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲקָטָן דָּבָר זֶה שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ שֶׁהֶעֱלִיתָנוּ? פֵּרוּשׁ, עָשִׂיתָ לָנוּ הַדָּבָר בְּגֶדֶר הַעֲלָאָה וְכָבוֹד בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהָיָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה יְרִידָה מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ שֶׁהָיִינוּ שָׁם לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, אִם כֵּן מַעֲלוֹתֶיךָ אֵינָם אֶלָּא הַשְׁפָּלוֹת וִירִידוֹת. וְאָמְרוּ כִּי תִשְׂתָּרֵר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵין טַעַמְךָ בְּכָל הָעִנְיָנִים אֶלָּא לְהִשְׂתָּרֵר, לֹא לְהֵיטִיב לָנוּ. גַּם בִּשְׁלִיחוּת זֶה שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ אַחֲרֵינוּ לֹא לְטוֹבָתֵנוּ אַתָּה מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהִשְׂתָּרֵר, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם הִשְׂתָּרֵר. גַּם נִתְכַּוְּנוּ בְּכֶפֶל תִשְׂתָּרֵר גַּם הִשְׂתָּרֵר לוֹמַר כִּי שְׂרָרוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הִיא כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת מֵהַשְּׂרָרָה שֶׁהָיְתָה עֲלֵיהֶם קוֹדֶם צֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ בְּרִבּוּי הַשְּׂרָרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם הִשְׂתָּרֵר. וְאוּלַי שֶׁרָמְזוּ לוֹ גַּם כֵּן שֶׁהוּא חָפֵץ לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר לְהַמְשִׁיךְ הַשְּׂרָרָה שֶׁל עַצְמוֹ, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה,כג) כִּי מַלְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה עוֹמֶדֶת אֶלָּא בַּמִּדְבָּר, וְלָזֶה אָמְרוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר.