פרק 4

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשְׁמַע אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם״, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִשְׁמַע? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה זֹּאת נְפִילָה. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁהַמְּלַגְלְגִים לֹא גָּמְרוּ גְּזֵרַת הַמְּכֻוָּן שֶׁל הַצָּעַת הַדְּבָרִים, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה תַּכְלִית הַדְּבָרִים הֲגַם שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ דִּבְרֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וַיִּפֹּל וְגוֹ׳, נֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵם מִתְנַשְּׂאִים עַל קְהַל ה׳, שֶׁכָּלְלוּ בְּדִבְרֵיהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה נָפַל עַל פָּנָיו לְהַרְאוֹת קְצֵה הָאַחֲרוֹן הַהַכְנָעָה, וְשִׁוָּה נַפְשׁוֹ כַּעֲפַר הָאָרֶץ כְּעֶבֶד הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי הַשְּׂרָרָה. וּכְנֶגֶד גְּדֻלַּת אַהֲרֹן אָמַר וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְגוֹ׳ בֹּקֶר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא תַצְדִּיקוּ דְּבָרַי בָּזֶה עַד שֶׁתַּבְחִינוּ אִם מִמֶּנִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים אִם מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר.