פרק 22

וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (הוריות ח.) שֶׁכָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ בּוֹ כֶּפֶל אָמְרוֹ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת וְגוֹ׳ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁכּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּבְכָל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה. וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם נִרְאֶה שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמְבַטֵּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת״ – הֲרֵי בִּטּוּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּכְנֶגֶד עֲבֵרַת עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֲלֵיכֶם״. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי יֵשׁ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר גַּם בָּהּ. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה חֲמוּרוֹת, הֲרֵי הוּא גַּם כֵּן כְּכוֹפֵר בְּכוּלָּן וְעָנְשׁוֹ שָׁקוּל לַכֹּל.