פרק 38

וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אַחַר שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב וְאָמַר ״הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא מֵתוּ אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה רָעָה. עוֹד, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״מִן הָאֲנָשִׁים״?

וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכא:): תַּנְיָא יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלַד בִּימֵי יַעֲקֹב, וְהִקְשׁוּ מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ, דִּכְתִיב ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״ (יהושע ז:ה) וְגוֹ׳, זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין, וְתֵרֵץ רַב אַחָא שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה לֹא עַל פָּחוּת מִעֶשְׂרִים וְלֹא עַל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים, עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁלֹּא תֵּרֵץ הַגְּמָרָא שֶׁיָּאִיר הָיָה צַדִּיק גָּמוּר הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא הִצִּילַתּוֹ מֵהַגְּזֵרָה הַהִיא, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וִיהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ טַעַם שֶׁחָיוּ הוּא לִהְיוֹתָם מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ מֵהַתָּרִים וְהָיוּ נִשְׁאָרִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בָּאָה הַגְּזֵרָה גַּם עֲלֵיהֶם הֲגַם שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים לְצַד שֶׁהָיוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וּלְמַטָּה מִשִּׁשִּׁים.

עוֹד רָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב הוֹסִיפוּ חֶלְקָם בַּחַיִּים מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר, כִּי לָהֶם מִשְׁפָּט לִטּוֹל חֵלֶק הַמְרַגְּלִים, גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיז:) שֶׁהֵם נָטְלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ: