פרק 20

וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. פֵּרוּשׁ, לֹא סָלַחְתִּי עַל הֶעָוֹן בְּהֶחְלֵט, אֶלָּא כִּדְבָרֶיךָ שֶׁלֹּא אֶהֶרְגֵם כְּאַחַת, מֵהַטְּעָמִים שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת וְגוֹ׳, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּט בַּאֲרִיכוּת אַפַּיִם, וְהוּא מַאֲמָר הַסָּמוּךְ כָּל הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ חַי אָנִי פֵּרוּשׁ נִשְׁבַּע בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ כִּבְיָכוֹל, גַּם נִשְׁבַּע וְאָמַר ״וְיִמָּלֵא כְבוֹד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֵּן יִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת הָאָרֶץ עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה זֶה, וְהוּא גַּם כֵּן שְׁבוּעָה עַל הַדָּבָר.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ – פֵּרוּשׁ, לְצַד דְּבָרֶיךָ שֶׁחִלִּיתָ פָּנַי, וּלְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה מֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ וְגוֹ׳, וּפֵרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד – כִּי אֵין אֱלֹהִים חָס וְשָׁלוֹם עוֹד, וְהַשֵּׁנִי – שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ נֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, לָזֶה אָמַר וְאוּלָם חַי אָנִי – פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בַּנִּמְצָא הַמַּצִּיל חָס וְשָׁלוֹם וְאָמַר ״חַי אָנִי״, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם לַעֲמֹד בִּפְנֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אָמַר וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ – פֵּרוּשׁ, בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַפְלִיא לְבַסּוֹף בְּאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מְלָכִים, הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה לְזַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְהַכַּוָּנָה בַּדְּבָרִים אֵלּוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא לִכְבוֹד מֹשֶׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וְלֹא לְמֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם.